מחבר: הלית קלכמן

על ויאטנם ואופניים

טסתי לוויאטנם לכמה ימים, הצטרפתי לרן שנסע לשם בענייני עבודה. היו לנו שישה ימים נטו וניצלנו אותם היטב. כשאני מטיילת המצלמה צמודה אלי ואני אוספת תמונות. בכל מדינה משהו תופס אותי, בוויאטנם הדליקו אותי האופניים, רוב התנועה שם היא ברכבים דו גלגליים. בוויאטנם שיכללו את הייעוד של אופניים וחלקם הם חנויות ניידות עמוסות בסחורה.     […]

למאמר המלא

לא רק זבל הדואר הזה…

המושג דואר זבל בא לתאר את ערימות הנייר שמגיעות לתיבות הדואר ונזרקות מייד לפח. בגבעת אלה נחשפתי לראשונה לפח זבל כזה, שנמצא ליד התיבות. מלא בנייר בדרך למחזור. אם זה ככה, למה בכל זאת אנשים ממשיכים לשלוח דואר פרסומי? היחס שלי לפרסום בתיבות הדואר הוא מורכב. מצד אחד אני מעדיפה ירוק. אנחנו מייצרים קומפוסט מהפסולת […]

למאמר המלא

מספיק גדולה ללק

לפני שלוש וחצי שנים התגשם לי חלום ורוד. תמיד רציתי בת וזכיתי בענבלי, אחרי שני בנים. חמודים אמנם, אבל לא אוהבים ורוד. מאז שענבלי עמדה על דעתה היא מבחינה בכל דבר, בכל שינוי קטן. היא אומרת לי בגאווה “אנחנו דומות אימא”  ואני מתענגת ואומרת לה “אבל את הרבה יותר יפה”, מה שנכון. לק היה אחד […]

למאמר המלא

אני אוהבת וינטאג’

אני אוהבת דברים של פעם. כנראה שקיבלתי את זה מהבית. אבא שלי תמיד אסף דברים ישנים. הבית שלנו היה נראה קצת כמו מוזיאון חצר הישוב, עם סירי נחושת עתיקים על קירות הסלון ופטיפון עתיק במקום מערכת מודרנית. כילדה ממש שנאתי את כל הערבוביה המיושנת הזאת ורציתי בית “נקי” וחדש יותר. דוקא כשעזבתי את בית הילדות […]

למאמר המלא